أثار قرار عضو الكنيست السابقة عن العربية للتغيير، سندس صالح، عدم الترشح مجددًا، نقاشًا واسعًا حول موقع النساء في العمل السياسي، وحول قدرة الأحزاب العربية على الحفاظ على حضور نسائي فعلي في مواقع القيادة وصنع القرار.

أعاد قرار عضو الكنيست السابقة سندس صالح، من العربية للتغيير، عدم الترشح، طرح سؤال سياسي حاد حول موقع النساء داخل الحزب، وحول ما إذا كانت الأحزاب العربية، بما فيها تلك التي تعرّف نفسها كأحزاب تقدمية، قادرة فعلًا على ترجمة خطاب المساواة إلى تمثيل سياسي حقيقي.

מה חשוב לנשים בישראל לקראת הבחירות הקרובות? אילו סוגיות משפיעות על חייהן יותר מכל? ומה הן חושבות על המאבקים המרכזיים סביב זכויות נשים ושוויון מגדרי?

בחודשים הקרובים יידרשו המפלגות והמועמדים לכנסת להציג את עמדותיהם בנושאים שיקבעו את פניה של החברה הישראלית בשנים הבאות. דווקא ברגע הזה, חשוב לעצור ולהקשיב למה שיש לנשים עצמן לומר.

סקר הנשים הגדול של שדולת הנשים מביא אל מרכז השיח הציבורי את עמדותיהן וחוויותיהן של נשים מכל רחבי הארץ.

הממצאים המוצגים כאן חושפים מה מעסיק נשים לקראת הבחירות, כיצד הן תופסות סוגיות של זכויות, ביטחון אישי ושוויון, ומהם האתגרים הכלכליים והחברתיים שמעצבים את חייהן.

הסקר נערך על ידי מכון גיאוקרטוגרפיה. התשובות נאספו בסוף חודש פברואר 2026, באמצעות סקר אינטרנטי, במדגם ארצי מייצג של 1,003 גולשות אינטרנט בגילאי 18 ומעלה (מגזר יהודי וערבי נדגמו כחלקם באוכלוסיה).

משבר מושבי הנשים מכה במפלגות הערביות, עם דרישות לרשימות 5050 ריצ'רצ'.

בעיני חברה שמבקשת לבנות עתיד של שוויון, צדק וביטחון אינה יכולה לדרוש שותפות כלפי חוץ, ובו בזמן להדיר מחצית מהחברה מבפנים. אם אנחנו דורשים שותפות ערבית־יהודית בזירה הארצית, אנחנו חייבים לדרוש גם שותפות בין נשים לגברים בתוך הבית הפוליטי שלנו. לכן ככל שהדיונים על הרשימה המשותפת מתקדמים, קשה לי להתעלם מהשאלה הבסיסית ביותר: מי יושב סביב שולחן קבלת ההחלטות?

היום התקיים דיון בכנסת על החוק להפרדה מגדרית, למרות המאבק העיקש של האופוזיציה, למרות התנגדות של גורמי מקצוע, הקואליציה מתקדמת עם החוק, התראיינתי על כך בערוץ הכנסת.

רמל שאמה הכהן הלהיט את הרשת לאחר שפרסם פוסט בו תיאר כיצד נתן לאישתו לערוך קניות עם כרטיס האשראי שלו לרגל יום הולדתה • לאחר שזכה לביקורת, רב עם גולשת כתבה "איפה להתחיל? השנה 2026" • שאמה הכהן הגיב : "את מתנשאת ורעת לב"

וצאות הפריימריז בחד"ש, שהציבו ארבעה גברים בראש הרשימה ללא אף אישה, הן תמרור אזהרה לקראת הבחירות: בהיעדר מנגנון מחייב לייצוג שוויוני, נשים נדחקות מהפוליטיקה שוב ושוב - גם במפלגות המצהירות על "שוויון" כערך יסוד

נשים חרדיות הן ציבור. הן כוח אזרחי וכלכלי. הן עובדות, מפרנסות, מצביעות ומחזיקות משפחות וקהילות שלמות. לכן הדרישה שלנו פשוטה: לא לדבר בשמנו, אלא לאפשר לנו לדבר בשם עצמנו.

מיזם 5050 המתפרסם בוואלה חושף את נתוני חודש אפריל של "5050 בחדשות" - שיעור הנשים המשתתפות בפאנלים של מהדורות החדשות המרכזיות. הנתונים חושפים פערים עצומים. מי סיימה בראש ומי נדחקה לסוף?

על רקע פערי שכר ותת-ייצוג, אחת העיריות הגדולות במרכז יצרה בחודשים האחרונים שינוי ארגוני, במסגרתו הקימה מחלקת שוויון מגדרי רוחבית, המטמיעה מהפך עמוק בכל תחומי החיים בעיר – מהצבת מנהלות בחמ"ל המלחמתי ועד חלוקה שווה של מגרשי הספורט וייצוג נשי בשמות הרחובות.

כאשר הרבנות חוסמת בפועל מחצית מהאוכלוסייה מלהיכנס בשעריה, התוצאה היא פגיעה ישירה בשוויון, וכך בדיוק נראית אפליה - עד שהגיעו שלוש נשים שהצליחו לחולל שינוי.

40 ימי הדרה: נתונים חדשים של מיזם 5050 מצביעים על פער מגדרי משמעותי בפאנלים של תוכניות האקטואליה ומהדורות החדשות במבצע "שאגת הארי". בתחתית הרשימה - ערוץ 14 בו 81% מהדוברים הם גברים

האיגרת של אשת ראש השב"כ לנשות המשרתים היא לא עניין סמלי, אלא חלק מרוח המפקד ■ המדינה ושב"כ השקיעו לאורך שנים תקציבים, ומאמץ ניהולי כדי להגדיל השתתפות נשים במערכת. כל נסיגה מהכיוון היא לא רק פגיעה בשוויון, אלא גם בתשואה על ההשקעה. ארגון שמצמצם בפועל את מאגר הכישרונות שלו, או מאותת לחלק ממנו שהוא פחות שייך, פוגע ביכולת הביצוע.

כאשר נשים מובילות שידור, מתרחב לא רק מספר המרואיינות אלא גם טווח הנושאים, סוגי השאלות ואופני ההקשבה • זה לא רק עניין סמלי, אלא אינדיקציה לעיצוב המרחב

ירידת תכנית הרדיו "סדר יום" אחרי 17 שנה אינה רק עניין אישי אלא הפסד ציבורי - וסימן מדאיג להצטמצמות הקולות, ובעיקר הקולות הנשיים, בתקשורת הישראלית

مع اقتراب موعد الانتخابات، يعود ملف تمثيل النساء إلى واجهة النقاش العام، ليس فقط كمسألة حقوقية، بل كضرورة استراتيجية لتحقيق توازن حقيقي في صناعة القرار. إن حضور المرأة في مراكز القوى لم يعد "تجميلاً" للمشهد السياسي، بل هو محرك أساسي للتغيير المجتمعي الشامل.
لماذا تختلف الانتخابات القادمة؟

Yechieli and the Policy Forum contend that if gender equity is going to appear on the postelection agenda — in coalition agreements, in budget allocations, in the priorities of whoever forms the next government — the work of putting it there has to begin now, while the campaign is still being fought.

האם רק "נוכחות" נשית בכנסת מספיקה, או שאנחנו צריכים שינוי עמוק יותר? יעל יחיאלי (מייסדת 5050) מסבירה למה נשים שנמצאות במיעוט נאלצות להתאים את עצמן ל"שיח הגברי" ואיך נוצר "המירוץ לתחתית" שפוגע בכולנו. שיחה נוקבת על ייצוג שוויוני במוקדי קבלת החלטות.

על פי מיזם 5050, חלה ירידה בייצוג הנשי בפאנלים של תוכניות אקטואליה ומהדורות חדשות. רק 30% מהדוברים והפרשנים הן נשים לאורך השנה, ובמהלך המלחמה המספרים ממשיכים לרדת. ערוץ כאן 11 הציג את שיעור הייצוג הנשי הגבוה ביותר בחודש פברואר האחרון.

נתונים חדשים של מיזם 5050 חושפים פער מגדרי חריף באולפני החדשות בישראל • מאז פרוץ המלחמה המצב החמיר

ם הנשים הבינלאומי צוין השנה בעיצומה של מערכה צבאית נגד איראן וחיזבאללה (מבצע "שאגת הארי"). למבצע הצבאי השפעה נרחבת על כלל החברה הישראלית, וכפי שהוכר לא מכבר, יש לו השפעה ייחודית על נשים, הבאה לידי ביטוי, בין היתר, בתפקידן המוגבר בעורף (לדוגמה, במקצועות הרפואה והטיפול ובחינוך), וגם בתפקידיהן המשפחתיים - במערך הטיפול בילדים ופעמים רבות בהורים. כמו כן, מצב הלוחמה משפיע ישירות על מצב התעסוקה של נשים. כל זאת על רקע העובדה שבשנת 2026 נשים נעדרות כמעט כליל ממוקדי קבלת ההחלטות הנוגעות לפתיחת המלחמה ולנתיבי סיומה. מציאות זו מתלכדת עם המאפיינים של השנה האחרונה, שבהם היה ניתן לזהות המשך של המגמות המדאיגות בכל הנוגע למעמדן של נשים בישראל.

בזמן שנשים משתתפות בלב המשימות המבצעיות של צה״ל, סביב שולחנות קבלת ההחלטות הן כמעט אינן נוכחות • יום האישה השנה מזכיר: שוויון הוא אינטרס ציבורי

דוח זה משקף את נתוני ישראל בפרויקט ניטור המדיה העולמי (Global Media Monitoring Project – GMMP) לשנת 2025 ומספק הצצה למציאות תקשורתית שבה נשים בישראל נותרות בשולי השיח הציבורי, בעיקר בעיתות חירום. הניטור התקיים ב-6 במאי 2025, בצילה של מלחמת חרבות ברזל ואירועים ביטחוניים אינטנסיביים.

הרעיון להקים מפלגת נשים צץ בשבוע שעבר בחדשות 12, ולא בפעם הראשונה. אפשר להבין את הכמיהה הזו

בסקר של עמותת כ"ן לקראת הבחירות לכנסת קבעו יותר מ-95% מהמשיבים כי ייצוג שווה הוא חשוב או חשוב מאוד, וכמעט 60% הודו שישפיע על הצבעתם

יום אחרי הבחירות לכנסת בשנת 2022, הקימה יעל יחיאלי את "מיזם 5050" כדי לומר בצורה חד משמעית: בכנסת ישראל צריכות להיות 50% נשים. בעקבות סרטה של עדי אשכנזי על ייצוג שווה לנשים בפוליטיקה, יחיאלי שיתפה מניסיונה בטור מיוחד על מוסר ההשכל של הפרויקט.

האישה הראשונה של הקומדיה מגיעה לעשות מהפכה בכנסת בסרט שישודר הערב בקשת 12. רגע לפני סיפרה אשכנזי בריאיון על החוויות והשיחות שלה עם הפוליטיקאיות - והבהירה אם היא מתכננת לרוץ בעתיד: "אשמח לעורר שיח חיובי ולאחד לבבות איפה שצריך"

יעל יחיאלי, מנהלת מיזם 5050 מבית מרכזים לצדק חברתי, שוחחה עם אראל סג"ל ואיל ברקוביץ' ב-103fm והסבירה מדוע הדרישה של החרדים לבסיסים שבהם לא משרתות חיילות, היא דרישה לא הגיונית שמטרתה להתחמק משירות.

מדד וואלה ו-5050: אם חודש דצמבר 2025 התאפיין בעלייה קלה ובתחרות צמודה על הפסגה, ינואר מסמן צניחה בנתונים של כמעט כל גופי השידור בנוכחות נשית על המסך

מדד וואלה ו-5050: אם חודש דצמבר 2025 התאפיין בעלייה קלה ובתחרות צמודה על הפסגה, ינואר מסמן צניחה בנתונים של כמעט כל גופי השידור בנוכחות נשית על המסך

לקראת הבחירות הבאות, ולטובת שינוי המציאות, צריך לחייב את המפלגות להקפיד על ייצוג נשי שוויוני, במקומות ריאליים וגבוהים - בלי לדחוק אותנו לתחתית הרשימות או להדיר אותנו מהן

פוסט של הקומיקאית על תוכנית חדשה שלה בטלוויזיה הוביל לתגובות סוערות בגלל הצילום עם שרת התחבורה ("למה לתת במה לאישה הזאת?"). אשכנזי פרסמה פוסט הבהרה

התרגשנו השבוע מתמונת טקס החתימה על רשימה משותפת של כלל המפלגות הערביות. אכן, יש בה לא מעט תקווה – ההכרה בפשיעה המשתוללת כבאיום קיומי המחייב אחריות פוליטית ואיחוד כוחות. אבל עם התקווה הזו, התעוררה גם תחושת החמצה, בשל היעדרן המוחלט של נשים מן המעמד.

נשים הן היום כ-20% מהכוח הלוחם. אלה לא "שוליים ערכיים", זה משקל מבצעי – אבל בשם פנטזיה פוליטית מציעים להדיר אותן, כאילו מדובר בקישוט שאפשר להסיר כדי שהחרדים אולי יבואו. מי שמצדיק היום הדרת נשים בשם "שוויון בנטל" מכשיר את הקרקע להדרת נשים בכל מקום: באקדמיה, בשירות הציבורי, במרחב האזרחי, באירועים רשמיים, בחיים עצמם | טור תגובה לעו"ד תמיר דורטל

נאום של יעל יחיאלי בכנס ג'ודי שיקגו - לו נשים היו שולטות בעולם

והפעם אירחתי את האקטיביסטית, מייסדת מיזם 50-50, יעל יחיאלי, לשיחה על שוויון מגדרי, על היתרונות של גיוון ועל הקשיים ביישום הדרישה הכל כך פשוטה הזו ל-50-50.

הדרת נשים איננה אורח חיים, היא אידיאולוגיה פוליטית. וכאשר אידיאולוגיה כזו פוגשת חקיקה, גיבוי תקשורתי ומוקדי כוח, מתקבל קמפיין מתוזמן שמנסה לשכתב את גבולות הלגיטימי

היציאה של חיילים דתיים מטקס צבאי שבו שרו נשים הוצגה שוב כאירוע נקודתי, תוצאה של רגישות אישית או קונפליקט ערכי. אבל מי שמתעקש לראות בזה "עוד ויכוח קטן" מפספס את התמונה הרחבה: לא מדובר בשירה, אלא במאבק מתמשך על עצם שירותן של נשים בצה"ל ועל דמותו של הצבא כולו.

מיזם "50:50" שיגר מכתב חריף למרכז השלטון המקומי במחאה על התבטאויות ראש העיר כלפי חברות המועצה גלית אבינועם ושירי פרנצ'י-כהן. מנגד, בלשכת ראש העיר מצרים על הסגנון אך מציינים: "הטונים עלו מצד כל הנוכחים, ראש העיר פועל רבות לקידום נשים"

בפרק החדש של הפודקאסט "לא חייבת כלום לאף אחד", כרמי אור מארחת את יעל יחיאלי, יזמת חברתית ומקימת מיזם 50-50, לשיחה נוקבת, סוחפת ומעשית על שוויון מגדרי במוקדי קבלת ההחלטות, והקשר הישיר שלו לכלכלה, לפוליטיקה ולחיים של כולנו.

בפרק אירחתי את יעל יחיאלי, מייסדת מיזם 50:50, שמובילה מאבק לקידום שוויון מגדרי במוקדי קבלת החלטות בישראל. דיברנו על האתגרים בקידום נשים לעמדות מפתח, על הדינמיקה המשתנה כשיש איזון מגדרי בצוותי הנהלה, ועל החשיבות של שותפות אמיתית בין גברים לנשים במוקדי קבלת החלטות.

מה שנשבר בשנים האחרונות הוא ההנחה ששוויון, מרגע שהתחיל להיראות באופק, ימשיך להתקדם מעצמו ■ הנתונים של 2025 מבהירים: בלי החלטה מודעת, בלי שינוי מנגנונים לא תהיה תנועה קדימה, ואם לא נפעל המצב ימשיך להידרדר.

מדד הדאשבורד 5050 מבית "מרכזים לצדק חברתי" המתפרסם בוואלה מגלה כי דווקא בנובמבר, שהיה בסימן הכניסה לשנת בחירות, נבלמה מגמת הירידה באחוז הנשים בפאנלים בחדשות

מה הוביל את סבתא שלה להפוך לאקטיביסטית? האם באמת צריך להקפיד על ייצוג שוויוני בדרגים הגבוהים? ומה אפשר ללמוד ממקסיקו?

יעל יחיאלי, ירושלמית, אקטיביסטית ומייסדת מיזם 5050, הפועל להבטיח ייצוג של 50% נשים בכל מוקדי קבלת ההחלטות בישראל, בשיחה מעוררת השראה על הדרך לפמיניזם ולשוויון מגדרי, על האתגרים שבמאבק, על ההשראה המשפחתית, ועל התקווה לחברה ישראלית טובה יותר.

כיצד הופכים את התקרה לרצפה הבאה לטפס ממנה? מסע אל אנשים שפרצו גבולות, שברו תקרות זכוכית והובילו שינוי. דרך שיחות מרתקות נחשף מרחב של מצוינות, נחישות והגשמה שלכל אחד יש את הבחירה להיות חלק ממנו. בכל פרק עולם של אומץ ואחריות, שיעורר בכם השראה להעז, לשבור תקרות ולהאמין שאפשר גם אחרת.

"תקרה וזכוכית" - הפודקאסט של ד"ר עליזה בלוך.

מיזם 5050 מפרסם בוואלה את הדאשבורד של נתוני "5050 בחדשות" - שיעור הנשים המשתתפות בפאנלים של מהדורות החדשות המרכזיות בישראל. במקום הראשון: חדשות 12. האחרון: 14

נשים הן עדיין מיעוט בקרב זוכי פרסי יוקרה בכלל ובפרס נובל בפרט, עובדה שאינה מפתיעה, אך נותרת ראויה לאזכור. באקדמיה ברחבי העולם יש יותר חוקרות מחוקרים, אך בפרסי הנובל אין לכך ביטוי - ואולם דווקא בנובל לשלום זכו הכי הרבה נשים לאורך השנים. האם השאיפה לשלום ודמוקרטיה קשורה למגדר?

מיזם 5050 מפרסם בוואלה את הדאשבורד של נתוני "5050 בחדשות" - שיעור הנשים המשתתפות בפאנלים של מהדורות החדשות המרכזיות בישראל - לשבוע האחרון של השנה העברית. מי חברת החדשות שמאכזבת ומי במקום הראשון?

חוקרים באוניברסיטת הרווארד גילו שאפילו עלייה קטנה בשיעור הנשים סביב שולחן קבלת ההחלטות, צמצמה הטיות בשיעור ניכר - ובעולם שבו טעויות קטנות מתורגמות למיליארדים, השינוי דרמטי. כשהשולחן מגוון - שיקולי המציאות מקבלים משקל גבוה יותר על חשבון הדמיון ורמת היושרה עולה. למה הממשלה ממשיכה להתעלם מכך?

מיזם 5050 מפרסם בוואלה את הדאשבורד החודשי עם נתוני "5050 בחדשות" לאוגוסט. נמשכת מגמת השיפור והעלייה בשיעור הנשים המשתתפות בפאנלים של מהדורות החדשות המרכזיות בישראל

משרד החינוך הזמין את ההורים לשיעור חי, אמנם לא מתוכנן, כשפירסם פוסט מרוגש שכולו פייק. מחר הילדים והילדות שלנו יחזרו לבתי הספר, אבל מערכת החינוך כנראה לא תלמד אותם להבדיל בין אמת לשקר או כיצד להשתמש נכון בבינה מלאכותית,
ולא יציידו אותם בכלים לזהות את ההטיות המגדריות שסובבות אותם.

יוזמה חדשה מבית מיזם 5050 החלה לעקוב באופן יום יומי אחרי הפאנלים של המהדורה המרכזית ולבדוק כמה נשים וכמה גברים נמצאים בפאנל. בערוץ 14 יש ברוב הערבים אישה אחת בלבד ולפעמים אף לא אחת

מי שמבקש להבין מדוע היד של חברות הקואליציה לא רעדה כשתמכו במינוי חשוד באונס לראשות ועדת הכספים, צריך לשאול גם את חברי הכנסת את אותה שאלה. הם כרגע אלו שמחזיקים בכוח, בזכות ההכרעה, ובאחריות. השינוי לא יקרה כשנשים יילחמו חזק יותר, אלא כשנבין שזה מאבק של כולנו. וכמו בכל מאבק מוסרי – אין בו נייטרליים.

בפרק הזה של "עושות חיל" אני מארחת את יעל יחיאלי - יזמת חברתית וממייסדות מיזם 50-50, שמובילה שינוי אמיתי בשיח ולמעשה סביב ייצוג שוויוני לנשים בעמדות השפעה. אנחנו מדברות על פמניזם, על המחירים שנשים משלמות כדי לפרוץ דרך, על החשיבות של ייצוג נשי בכל שולחן קבלת החלטות, ועל למה אין קיצור דרך לשוויון – אלא רק מאבק נחוש, אמיץ ומתמשך. יעל משתפת איך נולד המיזם, אילו אתגרים היו בדרך ואיך כל אחת מאיתנו יכולה להיות חלק מהשינוי. פרק מעורר השראה לנשים שרוצות להשפיע, לשנות, ולהיות חלק מעולם טוב יותר.

במבצע באיראן באו לידי ביטוי היכולות הפנטסטיות של המוסד וחיל האוויר - שני ארגונים שחידדו את המסר: שוויון מגדרי אינו רק ערך מוסרי – הוא תנאי להצלחה ארגונית. מתי יבינו זאת מקבלי ההחלטות המדיניות?

בפרק הזה של "עושות חיל" אני מארחת את יעל יחיאלי - יזמת חברתית וממייסדות מיזם 50-50, שמובילה שינוי אמיתי בשיח ולמעשה סביב ייצוג שוויוני לנשים בעמדות השפעה. אנחנו מדברות על פמניזם, על המחירים שנשים משלמות כדי לפרוץ דרך, על החשיבות של ייצוג נשי בכל שולחן קבלת החלטות, ועל למה אין קיצור דרך לשוויון – אלא רק מאבק נחוש, אמיץ ומתמשך. יעל משתפת איך נולד המיזם, אילו אתגרים היו בדרך ואיך כל אחת מאיתנו יכולה להיות חלק מהשינוי. פרק מעורר השראה לנשים שרוצות להשפיע, לשנות, ולהיות חלק מעולם טוב יותר.

במקום למנות נשים לתפקידי מפתח, המדינה מבקשת כעת המלצות לקידום שוויון - ותוהה איך לעשות זאת. מתברר שהדרך של נציבות שירות המדינה להתמודד עם מעשי הממשלה, היא העברת אחריות לציבור והתכחשות למקור הבעיה: פעם אחר פעם היא בחרה למנות רק גברים.

כשהשרה לשוויון חברתי ממנה גבר לתפקיד בכיר, הבעיה איננה בזהות המגדרית שלו, אלא בכך שהממשלה הנוכחית ממנה שוב ושוב אך ורק גברים לעמדות מפתח. מרבית הציבור כבר מזמן לא מקבל הדרת נשים ממוקדי קבלת ההחלטות.

בפרק היום אירחתי את יעל יחיאל לשיחה מרתקת על שוויון מגדרי במוקדי קבלת ההחלטות. יעל יזמית ומובילת מיזם 50/50, יוזמה פורצת דרך שמבקשת לעצב מחדש את המארגים החברתיים והכלכליים דרך עקרונות של שותפות שוויונית בין המינים.

ד״ר ג'רמי פוגל בשיחה עם יעל יחיאל על המיזם 50, 50 שמטרת העל שלו להביא ל - 50 אחוז חברות כנסת בממשלה במוקדי קבלת החלטות.

יעל מבקשת שכל אדם עם כוח תרבותי, חברתי או פוליטי יבין שבכוחו הוא צריך לקדם אקטיבית שוויון מגדרי ועל ההבנה ששיוויון לא יגיע מעצמו.

71% מכלל הציבור מסכימים כי יש להגדיל את מספר הנשים בכנסת, בממשלה ובמשרות בכירות בשירות הציבורי. גם 47% מבין מצביעי ש"ס וכשליש (32%) ממצביעי יהדות התורה תומכים בכך.

65% מכלל הציבור מסכימים כי ייצוג שוויוני של נשים הוא מבחינתם שיקול בהעדפת מפלגה זו או אחרת. מפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) עולה כי 83% ממצביעי המרכז ו-80% מהשמאל סבורים כך, וכן קרוב למחצית ממצביעי מחנה הימין.

 65% מכלל הציבור מסכימים כי מצבן של נשים היה טוב יותר אם היו יותר נשים במוקדי קבלת החלטות.

הצעת חוק חדשה מבקשת לכפות על מוסדות אקדמיים לעצב מסלולים נפרדים לכל דורש. ההפרדה הייתה אמורה להוות כלי להשתלבות במרחב הכללי, אך כעת עלולה להכשיל את חזון המדינה שבה יש שותפות בין מגזרים ובין מגדרים.

פרק 36 - יעל יחיאלי על שותפות ושוויון מגדרי

ד״ר ג'רמי פוגל בשיחה עם יעל יחיאל על המיזם 50, 50 שמטרת העל שלו להביא ל - 50 אחוז חברות כנסת בממשלה במוקדי קבלת החלטות.

יעל מבקשת שכל אדם עם כוח תרבותי, חברתי או פוליטי יבין שבכוחו הוא צריך לקדם אקטיבית שוויון מגדרי ועל ההבנה ששיוויון לא יגיע מעצמו

בכל שנה בוועידת האופנה באילת יש יותר דוברים מדוברות, וכמו בכל מרחב עם רוב גברי - יש דפוסים שצריכים להשתנות. הבדיחה השוביניסטית של מנכ"ל רנואר נתקלה הפעם בביקורת שגררה התנצלות, והוכיחה שרק אם נפעל, השוביניזם יהפוך להיסטוריה.

יעל יחיאלי קמה בבוקר כדי לקדם שיוויון מגדרי. היא המוח מאחורי דף הפייסבוק "אף אחד אף פעם" (רוצי לעקוב אם את לא שם) והיזמת של 5050, מיזם שמטרתו לקדם יצוג שיוויוני של 50% נשים בכל מוקדי קבלת ההחלטות.

דיברנו על: מה זה 5050? מה החשיבות של נוכחות נשית בצמתי קבלת ההחלטות? ניקח אישה רק כי היא אישה? הצלחות מהשנה החולפת? איך כל זה משפיע על הילדות.ים שלנו? מה הקשר לפוליטיקה?