יעל יחיאלי לדה-מרקר
11 באוק׳ 2025
<p dir="RTL" class="font_8" style="text-align: right">הנשיא דונלד טראמפ התאכזב, וגם בישראל נרשמה אכזבה: לא השנה, טראמפ לא יקבל את פרס נובל לשלום של שנת 2025. נדמה שחלק מהציבור הישראלי חש שהעולם פספס הזדמנות היסטורית, ויחד עם האכזבה מתעורר חשש שאי זכייתו של טראמפ תפגע בסיכויי עסקת החטופים לצאת לפועל. הרי לוחות הזמנים של העסקה נראו כמעט מתואמים עם מועדי ההכרזה.</p>
<p dir="RTL" class="font_8" style="text-align: right"><br></p>
<p dir="RTL" class="font_8" style="text-align: right">לאחר ההכרזה נשמעו קולות האכזבה, וגם שאלה על המועמדת הזוכה, "מה היא כבר עשתה?" אבל בפרס נובל, כמו גם בפרסים אחרים, יש קריטריונים ויש לוח זמנים: הגשת המועמדויות לפרס נובל נעשית כבר בתחילת השנה, חודשים לפני שהעולם יודע מי יהיו הזוכים והזוכות. הוועדה, המורכבת מ-50 חברים וחברות, דנה במשך חודשים במי שהוגשו מכל רחבי העולם. <a href="https://www.haaretz.co.il/news/world/america/2025-10-10/ty-article-magazine/.premium/00000199-cee4-d5c1-ad9d-dfed41c20000">פרס נובל איננו תגובה לאירועי השבוע</a>, אלא הערכה והוקרה למאבק עקבי וארוך טווח למען שלום, חירות וזכויות אדם.</p>
<p dir="RTL" class="font_8" style="text-align: right"><br></p>
<p dir="RTL" class="font_8" style="text-align: right">ביום שישי הכריזה הוועדה על בחירתה במריה <a href="https://www.haaretz.co.il/news/world/america/2025-10-11/ty-article/.premium/00000199-d396-d253-a3bd-f79e56a70000">קורינה מצ'אדו</a>, מנהיגת האופוזיציה בוונצואלה, האישה שהצליחה לאחד את כל גורמי האופוזיציה למאבק על הדמוקרטיה. אישה שנאבקת כבר יותר מעשור נגד המשטר הסמכותני בארצה, עם חזון ברור לוונצואלה דמוקרטית. הוועדה ציינה את המחיר האישי הכבד ששילמה מצ'אדו: מעצרים, איומים, התנכלויות לבני משפחתה וחיים במחתרת. חרף זאת, המשיכה מצ'אדו להיאבק ולא נטשה את החלום למדינה דמוקרטית. בהחלטתה כתבה הוועדה כי דמוקרטיה היא תנאי הכרחי לשלום, משפט שמהדהד בימים אלו הרחק מעבר לגבולות ונצואלה.</p>
<p dir="RTL" class="font_8" style="text-align: right"><br></p>
<p dir="RTL" class="font_8" style="text-align: right">פרס נובל לשלום גדול מהסיפור שלנו, גם כשהמבט הישראלי מופנה כעת כולו לעבר העסקה. הפרס הזה לא עוסק בעסקה נקודתית, אלא במאבק ארוך שיש בו גם מוכנות לשלם מחיר אישי כבד כדי לשמור על ערכים של שלום והדמוקרטיה.</p>
<p dir="RTL" class="font_8" style="text-align: right"><br></p>
<p dir="RTL" class="font_8" style="text-align: right">האישה הראשונה שזכתה בפרס נובל לשלום הייתה ברטה פון זוטנר, סופרת ואקטיביסטית אוסטרית. ספרה "הניחו את הנשק" וההיכרות שלה עם אלפרד נובל, נחשבים בין הגורמים שהשפיעו עליו להוסיף את קטגוריית השלום בצוואתו. זוטנר הפכה לסמל של תנועת השלום העולמית הרבה לפני שהמושג "פעילה חברתית" נכנס לשפה, ולמרות שנים של עשייה למען השלום גם היא נאלצה להתמודד עם אותה תגובה מזלזלת: "מה היא כבר עשתה?"</p>
<p dir="RTL" class="font_8" style="text-align: right"><br></p>
<p dir="RTL" class="font_8" style="text-align: right">נשים הן עדיין מיעוט בקרב זוכי פרסי יוקרה בכלל ובפרס נובל בפרט, עובדה שאינה מפתיעה, אך נותרת ראויה לאזכור. כיום יש באקדמיה ברחבי העולם יותר חוקרות מחוקרים, אך יידרשו עוד שנים עד שהמציאות הזו תשתקף גם בפרסי הנובל. מעניין לגלות שדווקא פרס נובל לשלום הוא זה שבו זכו הכי הרבה נשים לאורך השנים, וכנראה גם התחום שבו הוגשו הכי הרבה מועמדות נשים. האם נשים פועלות יותר למען שלום? האם השאיפה לשלום ודמוקרטיה קשורה למגדר? הלוואי שלא, אך המחקרים מראים שיש ביניהם זיקה וגם היסטוריית הזוכות מעידה על כך.</p>
<p dir="RTL" class="font_8" style="text-align: right"><br></p>
<p dir="RTL" class="font_8" style="text-align: right">היו מי שהציעו להגיש את טראמפ לפרס ישראל, רק נראה שהוא לא נופל בשום קטגוריה של הפרס השנה. בימים אלו פתח משרד החינוך את ההגשה לפרס ישראל תשפ"ו. בשנה שעברה נרשם רגע היסטורי: לראשונה, 50% מהזוכים היו נשים. זה לא קרה במקרה, אלא בזכות מאמץ מודע להגיש עשרות חוקרות, יוצרות ומובילות שלא הוגשו בעבר. כעת, חודש לפני סיום ההגשה, יש הזדמנות לחזור על ההצלחה הזו ולהגיש את המועמדות הטובות ביותר, מכל תחום. כמו בפרס נובל, גם בפרס ישראל ראוי שיזכו מי שפועלות במשך שנים, ולא זוכות להכרה על עשייתן.</p>
<p dir="RTL" class="font_8" style="text-align: right"><br></p>
<p dir="RTL" class="font_8" style="text-align: right">פרסים אינם יכולים להיות מטרה בפני עצמה. הדרישה לשלום והמאבק על הדמוקרטיה אינם פרס, אלא דרך חיים של דבקות בערכים, שליחות מתמשכת שיש בצידה מחירים לא מעטים. אנחנו בימים של תקווה, שתוכניות השלום של טראמפ יבשילו, שכל החטופים ישובו הביתה, ושנראה עוד הסכמים עם המדינות השכנות שלנו, מהלכים שארגונים רבים כבר שנים עמלים עליהם. הזכייה של מריה קורינה מצ'אדו בפרס נובל לשלום יכולה לשמש השראה לכל מי שנאבקים על דמוקרטיה, בוונצואלה ובכל מקום אחר. אולי זו דרכו של אלפרד נובל להזכיר לנו שגם בעידן שלנו, השלום מתחיל באומץ של יחידים ויחידות שלא ויתרו על חירות, שוויון ותקווה למדינה דמוקרטית.</p>
<p dir="RTL" class="font_8" style="text-align: right"><br></p>
<p dir="RTL" class="font_8" style="text-align: right"><a href="https://www.themarker.com/blogs/2025-10-11/ty-article/00000199-d447-da09-a1bb-d6ef214f0000"><u>לפתיחה באתר דה מרקר</u></a></p>